תוכן

מו) ואל תתמה, אם גם היסוד נקרא רגל, כי זהו הטעם, שהזווג נקרא בלשון רחיצת רגלים, כמ"ש דהע"ה לאוריה, רד לביתך ורחוץ רגליך, אשר כונתו היתה שיזדווג עמה. גם ז"ס, רחצתי את רגלי איככה אטנפם. והוא סוד רחיצת המילה, אפילו בשבת להעביר זוהמת הקליפה הנדבקת שם. וז"ס ומפיבושת לא עשה רגליו ולא שפמו, לפי שדוד הוא סוד מלכות, היה בצער, ואינו עת הזווג, לא זווג תחתון שהם רגליו. ולא זווג עליון, שהם שפמו. שכמו שיש ביסוד התחתון בחי' רגלים, גם ביסוד העליון, והוא הלשון, הנקרא בשם רגליו, כמש"ה לא רגל על לשונו, כי גם הלשון עם השפתים, הוא דוגמת יסוד בין נ"ה. ובזה תבין ענין מספרי לשון הרע כמה הוא.